אמא'לה, קהל…. איזה פחד!

כבר 20 שנה אני אני מרצה ומנחה קבוצות ומתפרנסת מזה. אני רגילה לזה, אוהבת את זה, יודעת להתמודד עם המון מצבים שונים ומשונים שיכולים לקרות.

ובכל זאת, אני זוכרת איך לפני כמה זמן השתתפתי בכנס. ישבתי בקהל ורציתי להגיד משהו. כל מי שרצה להגיד משהו היה צריך להרים יד, לחכות עד שתיגש אליו בחורה עם מיקרופון, ואז לעמוד ולהגיד את מה שיש לך.

הרמתי יד ופתאום קלטתי שליבי התחיל לדפוק ממש חזק, פי התייבש ואני התנתקתי לגמרי ממה שהלך על הבמה. למה? איך זה יכול לקרות לי? הרי אני מדברת מול קהל יום יום!


אז, למה באמת?


לפחד קהל יש סיבה טובה. הכל באשמת האבולוציה.

במהלך ההיסטוריה ארבעה דברים היו מסוכנים לבני אדם:

  • להיות לבד

  • להיות בשטח פתוח ללא מקום מחבוא

  • להיות בלי נשק

  • לעמוד מול קבוצת יצורים שמסתכלים עליך....

מזהים את הדמיון עם העמידה מול קהל?


להילחם או לברוח?


כלומר, אם היית במצב שבו אתה עומד בשטח פתוח מול קבוצה של יצורים שבוהים בך ואין לך כלי לחימה, סיכוי גבוה שתותקף ותיאכל. כתוצאה מכך, אבותינו (אלה מהם ששרדו) פיתחו תגובה של פחד למצבים כאלה.

לכן, עוד לא אכלו אף אחד במהלך הרצאה או פרזנטציה, אבל המוח שלנו חושב אחרת. מוחו וגופו של אדם שעומד מול קהל ירגיש סוג של פחד לפני ואולי גם בזמן שהוא מדבר. יש לנו מעט מאוד שליטה על כך.

קוראים לזה תגובת הילחם או ברח (fight or flight).



פחד או התרגשות?

קחו לדוגמה פעולת נשימה. נסו להחזיק את את נשימתכם. רוב האנשים יכולים להחזיק דקה אחת בערך. לאחר מכן, המוח יכריח אתכם להתחיל לנשום שוב. אפילו אם אתם מאוד רוצים להתאבד (מקווה שלא), המוח שלכם מתוכנת לעשות הכל כדי לחיות. אפילו העקשניים ביותר לא יוכלו להתאבד בדרך זו… מציגים מנוסים ביותר מרגישים פרפרים בבטן לפני שהם יוצאים לדבר מול קהל. אבל הם יודעים טריק אחד שעוזר להם לשלוט בתחושה הזאת.

האם ידעתם שלפחד ולהתרגשות יש אותם סימפטומים בדיוק?

התחושות בגוף זהות בין אם אתם מפחדים ובין אם אתם מתרגשים בציפייה לקראת משהו שיכול להיות נעים מאוד. למשל, לפגוש מישהו שאתם ממש אוהבים. כלומר, המוח שלכם מקשיב לתחושות בגוף שלכם ולא יודע להחליט האם אתם בסכנה או בהתרגשות.

אז מי מחליט? אתם בעצמכם! יש לכם פה רגע שמאפשר לכם לקחת עניינים תחת שליטה. אם תגידו לעצמכם: "אני מתרגש לקראת הדבר הזה. אבל התכוננתי, יש לי דברים חשובים להגיד, אהיה בסדר." השליטה תתחיל לחזור אליכם.

אבל, אם תגידו לעצמכם: "אמא'לה, איזה פחד, כולם מסתכלים עלי, אני לא יודע כלום, אני לא רוצה…" המוח יחשוב שאתם בסכנה ויגיד לגוף להתחיל להתקפל, לקפוא, לברוח. אגב, מכאן באה התופעה הנפוצה של אנשים שמרגישים שיתוק של ממש ולא מסוגלים לפתוח את הפה…

אז, הבנתם מה צריך לעשות? זה ידרוש מכם מאמץ: אם אתם מתחילים להרגיש שהפחד עולה ומשתלט עליכם, המשימה שלכם היא: לא לשתף פעולה עם עצמכם, אלא להגיד בקול הפנימי שלכם לעצמכם: "זאת התרגשות. אני מתרגש, אבל יהיה בסדר. אני הולך על זה. יש לי מה להגיד" *** המשך יבוא... *** #פחד_קהל #דיבור_מול_קהל